מסדר הבונים החופשים הינו ארגון עתיק ומיוחס, גדול ונפוץ בעולם כולו.
הבנייה החופשית היא ברית-אחווה-עולמית עתיקת-יומין, מכובדת מאוד, שגובשה במשך מאות שנים ועמדה במבחן הדורות. זהו אורח-חיים, המושתת על "ואהבת לרעך כמוך", על אחווה, חופש, שוויון, צדקה וחסד. תורת הבנייה החופשית מיוסדת על עקרונות האמורים להקנות לפרט ערכים אנושיים ומוסריים לתועלתו ולתועלת האנושות כולה, בהיותה בעלת היקף עולמי ומטרות נאצלות בחינוך ובשיפור נפש האדם.
יסודות הבנייה החופשית מודרכים במשלים ומתוארים בסמלים. היא מלמדת את עקרונות-המוסר, ורואה בכלי-העבודה של הבנאים-המעשיים, סמלים ללמד לפיהם את דרכי-המוסר, ההגינות והמידות הטובות.
לשכה של בונים חופשים היא חברה סגורה, אך לא סודית, האידיאלים והמטרות של המסדר מתפרסמים בעיתונים, בספרות ובאינטרנט באופן גלוי. הסיסמאות והסימנים לפיהם מכירים האחים זה את זה ידועים לאחים סדירים בלבד. זהו מנהג וזכר מימים קדומים, כאשר היה צורך להבטיח את קיומה, שהיה לצנינים בעיני שלטונות-מסוימים.
מגמתה של הבניה החופשית היא להקנות דרך-חיים של אזרחים-שלווים, אנשי-שלום ודרך-ארץ, השומרים-אמונים לממשלת-ארצם. מאידך, מתנגדת הבניה החופשית להעדפת פעולות-מסוניות על פני חובות-אזרחיות או משלוח-ידם של האחים, כדי לא לגרום נזק לפרנסתם ולמשפחתם. על כל בונה חופשי חלה החובה לקיים תורת-מוסר בעצמו וכלפי אחרים. היא דורשת לשלב את עקרונותיה בחובותיו האזרחיות, במגמה להקנות לו אורח-חיים-יציב, טוב,יעיל ומאושר-יותר. היא מלמדת אהבה-ונדיבות-בבית, יושר והגינות-בעסקים-ובעבודה, בקשרים-חברתיים, עזרה-לחלש ולאומלל, אמון בבני אדם, ומעל לכל – כבוד לבונה-העליון של היקום.
פעולותיהם של הבונים החופשים אינן מתמצות בחינוך עצמי ובאורח-חיים מסוני בלבד. אנו רואים חשיבות-רבה בתרומה לצדקה, הן במעש, הן בצדקה-שבלב והן צדקה של מתן בסתר, מבחינת: מרבה צדקה – מרבה שלום". רווחת בציבור הרחב דעה פסולה, שהבונים החופשים ערבים זה לזה בתוקף שבועתם וחייבים לתמוך זה בזה בכל-מצב ובכל-תנאי: אין זה נכון. אמנם הבונים החופשים חייבים לשמור אמונים זה לזה, לעזור, להגן ולתמוך אחד בשני, אולם אך ורק אם העניין ישר, צודק ותואם את עקרונות המוסר. אין הבונה החופשי תומך בעניין בלתי-מהוגן או בלתי-חוקי של אח שסרח מדרך-הישר.
מאחר והבונים החופשים משתייכים לאמונות-שונות, לזרמים-פוליטיים-שונים, לדתות-שונות ועמים- שונים, הרי שכל ויכוח בנושא תיאולוגי או פוליטי אסור בהחלט, אולם הבניה החופשית דורשת מחבריה אמונה בלב-שלם באל-עליון. לקחיה של הבניה החופשית לבני האדם בכלל ולאחים בפרט, מבוססים על "ואהבת לרעך כמוך" ומגיעה לנוסחה-משולבת של אחוות-האדם ללא הבדל דת, גזע, ולאום תחת אבהותו של אל אחד הגדול מכל. באהבת-אחים אנו מתכוונים לראות את בני-האנוש כמשפחה אחת: הגבוה והנמוך, העשיר והעני כולם נבראו בצלם-האל. באמצעות עקרון זה מאחדת הבניה החופשית בני-אדם מכל רחבי תבל ומביאה לידידות אמיתית וכנה בין כל אלה אשר אלמלא כן היו נשארים מרוחקים זה מזה.
כיום, אנו חיים בדור שאין בו יראת אל, אך יש בו יראת אדם, דור של אנוכיות, חשדנות, קשיחות הלב, מעשיות יבשה, מפלגתיות צרה, קנאות וחוסר סבלנות וסובלנות, דור של אובדן האמונה. אנו שואפים אפוא לתקן את מידותינו. עם זאת אנחנו גם בונים ונוטעים בנפש האדם את האמונה באדם, בחינוך העצמי לערכים טובים, אשר בלעדיהם לא יחיה האדם. כל מי שזכה להתקבל למסדר-העולמי של הבונים החופשים, רשאי להתגאות על היותו חולייה-חיה בשרשרת-אחוותית בעלת עקרונות-מוסריים-טהורים ונעלים ביותר.
ואסיים בדברי חז"ל המגדירים את עבודתנו באומרם: "תלמידי-חכמים נקראים בנאים, שעוסקים בבניינו של עולם כל ימיהם" הנפש המסונית היא בניינו של עולם. זהו, בקיצור, דיוקנו של מסדר הבונים החופשים בעולם.
מתוך מצגת של האח זמיר סופר, אשר עיבד טקסט מתוך חוברת שחיבר האח יהודה ח. כץ, מלשכת יעקב כספי. הוצג ביום הרעיה 2008.
לשכת ברקאי 