ראשית ימי ברקאי

אוגוסט 1891, אחים צרפתים, בוני מסילת הברזל מיפו לירושלים, הניחו יסוד לבניה החופשית בארץ-ישראל בהקימם ביפו את לשכת "השער של היכל המלך שלמה" (Le Port du Temple de Salomon), בנשיאותו של האח גוּסטאב מילוֹ. הם משכו אל לשכתם, שהיתה כפופה למסדר "מצרַיִם", יהודים, מוסלמים ונוצרים מחשוּבֵי היישוב ביפו.

בשנת 1905, נזדמן לפריז האח משה (מוריס) שיינברג, מפעילי הבונים החופשים. בביקורו שם, נוכח לדעת כי שִמְשה של הלשכה הגדולה "מצרים", שהיתה אחת הלשכות הגדולות החשובות ביותר, החלה שוקעת ובאותה העת, הלך וגדל, התפתח והקיף המונים "המזרח הגדול של צרפת" (Le Grand Orient de France) . לבו של האח שינברג נמשך אליו. משפקד שֵמַע הדברים הללו את אחי הלשכה בארץ, גמְלה בלבם ההחלטה להשתַלֵב במסגרת החדשה.

ביום 2 באפריל 1906, אישרה המועצה העליונה של המזרח הגדול בצרפת, את ייסוּדה של הלשכה, שנקראה קודם לכן "השער של היכל המלך שלמה", במזרח יפו. מספר הלשכה: 3077 ושמה החדש: "ברקאי" שפירושו: האיר השחר ! ומקורו בעבודת יום הכיפורים בבית-המקדש. מפגשי פעילוּת הלשכה בראשית דרכּה, התקיימו בביתו של האח יעקב אלחנן ליטוינסקי ביפו, בנשיאותו של האח אלכנסדר פיאני – שהיה נשיאה הראשון של ברקאי.