גרשם שלום (1897 – 1982), חוקר המיסטיקה היהודית הגדול יצר קשר היסטורי בין הבעל שם טוב, מיסד החסידות במזרח אירופה, לבין ראשית הציונות והקמת מדינת ישראל. על פי שלום, גל המשיחיות שיצר שבתאי צבי הוליד את הבעש"ט, יצר יהדות חדשה, שברבות הימים איפשרה את תנועת הציונות המודרנית. במאמר זה ננסה לעקוב אחרי סיפור דומה, כלומר על הבעל שם טוב והבניה החופשית.

Image result for ‫הבעשט‬‎

דיוקנו של הבעל שם טוב מתוך ספרי לימוד היסטוריה

 

כמו החסידות המזרח אירופאית גם הבניה החופשית הבריטית נכחה  בראשית ימי הציונות, אבל בזווית אחרת לחלוטין, כמובן. במאמר זה נתמקד בהשפעת הבעל שם טוב עצמו על הבניה החופשית הפורמאלית בראשיתה במאה ה 18. הבעש"ט כמובן איננו מופיע בריטואלים המסוניים המודרניים, אבל נזכיר לעצמנו שבעבר היו ענפים אחרים של הבניה החופשית שנכחדו או שפשוט אינם מוכרים בישראל. בין אותם ענפים שהיו גדולים, מכובדים ומעניינים בשעתו ניתן להזכיר את ה"מזרח הגדול של צרפת", מסדר "ממפיס מצרים" האיטלקי (המסוני במקור) או את הנסחים הנורדים – שבהם יתחיל סיפורנו.

תלבושת מסונית של הדרגות הבכירות בנוסח השבדי הפתוח רק לנוצרים

הבניה החופשית הנורדית, זו של "ארצות הצפון" חריגה עד היום בנוף המסוני בכך שהיא מקדשת אך ורק מועמדים נוצרים. הנוסח השוודי, זה שעומד בלב הבניה החופשית הנורדית של היום, מוכר על ידי הלשכה המאוחדת של אנגליה, למרות ההגבלה התמוהה הזאת. מדוע תמוהה? כיוון שארגון שעל דגלו מתנוססת הקריאה לשוויון ואחווה בין כל בני האדם לא אמור להתקשר עם הדת הנוצרית. מבחינה פורמאלית מועמדים בני דתות אחרות אינם יכולים לבוא בשערי הבניה החופשית דרך נוסח זה גם בימינו. באומרנו ארצות הצפון אנחנו מתכוונים לשבדיה, נורווגיה, פינלנד, דנמרק וצפון גרמניה ששם מתקיים נוסח מובחן ומוכר על דרגותיו השונות. אז מדוע בצפון אירופה הנוסח המסוני שונה ומחובר לנצרות? שם אחד חוזר ועולה בחיפוש אחרי תשובה – עמנואל סוודנבורג.

Image result for swedenborg

דיוקנו של עמנואל סוודנבורג

סוודנבורג (1688 – 1772), שפרטי קידושיו לבניה החופשית לוטים בערפל סמיך, היה מאותם משכילים של תקופת הנאורות שקשה להצמיד לו תואר מסוים. הוא הוכשר כמהנדס מכרות, חקר מטלורגיה (עיבוד מתכות), פיתח כלי טייס, חקר את האנטומיה של המוח, עבד על מתימטיקה תיאורטית, פילוסופיה, כימיה, פיסיקה וכו'. הכתבים שלו מתפרסים על פני 28,000 עמודים של טקסט, כך שלהבדיל מדמויות היסטוריות אלמוניות סוודנבורג מתועד היטב. למעשה, עד היום ישנם מכוני מחקר שמתפרנסים מהעיון באותם מחקרים מלפני 300 שנה. כמו שאר המדענים של התקופה, סוודנבורג היה "מדען חצר" שעבר בין מרכזי הידע הגדולים באירופה, קיבל חסות מבני מלוכה ואונבירסיטאות חשובות, כתב וחקר מכל הבא ליד. יום אחד בשנת 1745, כאשר סוודנבורג בן 56, הוא ביצע פנייה חדה בתחומי העניין שלו, ומאותו היום ועד מותו הוא הקדיש את כל מרצו למחקר תיאולוגי. כמה חודשים לפני אותו יום גורלי, בשנת 1744, סוודנבורג חווה משבר נפשי עמוק שהיום היינו מכנים התקף חרדה, כנראה סביב מעורבותו ברשת ריגול אנגלו-שוודית. באותו הלילה הוא חלם חלום שבו התגלה אליו ישו שאמר לו שמוטלת עליו משימה מיוחדת במינה. אמר ולא פירט בחלום. כמה חודשים מאוחר יותר, בשנת 1745 בהיותו בלונדון, סוודנבורג חווה את חזונו הראשון שבו אלוהים גילה לו שהמשימה שלו על פני האדמה היא "להסביר לבני האדם את משמועתם הרוחנית של כתבי הקודש". בלב אותה משמעות רוחנית עומדת הטענה שהאדם יכול לחוות את האלוהי גם בעולם האמיתי, ושכתבי הקודש הם אינם אלא רמז לסיפור סודי. בלי משים, ובאופן עצמאי סוודנבורג ניסח למעשה את ההגדרה של דתות המסתורין, כלומר האמונה שכתבי הקודש והפרשנות האורתודוקסית אינם אלא סמל, רמז לידע סודי אודות אמת נסתרת. נשמע די קרוב לפרדס היהודי, לא?

האם מדובר בצירוף מקרים, או שהמדען השבדי נחשף לעולם הקבלה של יהודי מזרח אירופה? במקרה הזה יש דווקא תשובה אם רמת אמינות סבירה – כן, סוודנבורג נחשף גם נחשף. באותו הזמן סוודנבורג גר ברחוב פרסקוט מספר 35 בלונדון. באותו הבניין גר גם שכן מסתורי שכונה לימים "דוקטור פאלקון" (פאלקון הוא שמה של ציפור הטרף בז). בימי חייו כינו אותו דוקטור פאלק,  ושמו המלא היה חיים שמואל יעקב דפאלק מרדיולה לנידו (1708 – 1782). הדוקטור (או רבי) פאלק היה יהודי, לא סתם יהודי אלא שבקרב היהודים הוא זכה לכינוי: "הבעל שם טוב". לימים הוצמד לדוקטור פאלק הכינוי "הבעש"ט מלונדון" (כדי להבחין בינו לבין הבעש"ט החסידי). כמו הבעל שם טוב המוכר לנו כיום, אליעזר בן ישראל (1698 – 1760) מייסד החסידות במזרח אירופה, גם דוקטור פאלק עסק בקבלה ובשאלת היחס לשבתאי צבי. עוד בדומה לבעש"ט החסידי, גם דוקטור פאלק כנראה נולד ב"תחום המושב" אותו אזור שבו הותר ליהודים לחיות בו במזרח אירופה (כנראה באיזור אוקראינה – מולדובה של היום). שני הבעל-שמטובים פעלו פחות או יותר באותה התקופה, אחד במזרח אירופה והשני במערבה. התואר המשותף להם "בעל שם טוב", היה כינוי שהוענק למי שזכה להכרה כה אינטימית עם האל ושמותיו עד כדי כך שידעו לחולל ניסים.

שלא כמו הבעש"ט המוכר, "דוקטור פאלק" עזב את תחום הישוב במזרח אירופה ונדד לעבר האור הבוקע במערב. הוא תועד מבצע מעשי פלאים בכל מיני מקומות לאורך פולין, סלובניה, גרמניה והולנד (של היום). האגדות על מעלליו אמרו שביצע ניסים מופלאים במדינת ווסטפאליה לעיני האצולה והכמורה (שדרשה לשרוף אותו כמכשף, ולכן ברח משם). סיפרו שידע להזיז חפצים בכוח מחשבתו, שידע לנחש את העתיד ולהמיר מתכות פשוטות לזהב. אמרו שחילק זהב פלאי כזה לנזקקים, ושגם הסתיר מטמון זהב עצום ביערות. מאוחר יותר אותו פאלק הגיע לבירת הידע העולה של הצפון – לונדון. גם שם פאלק זכה להכרה כבעל שם טוב,  הוא הציל את בית הכנסת הגדול של לונדון משריפה שהשתוללה לידו בכך שכתב אותיות עבריות על העמודים. עד לאחרונה נהוג היה לספר ששני הבעש"טים לא השאירו כתבים אחריהם, והיתה מחלוקת במחקר האם מדובר באדם אמיתי או אסופת פולקלור. לפני שנים לא רבות התגלה בבית הכנסת בלונדון יומנו האישי של הדוקטור פאלק, ושל מזכירו. היומן שהיה כתוב בשפה העברית בכתב יד, הכיל תכתובות עם קהילות יהודיות ברחבי העולם יחד עם טקסטים קבליים מיסתוריים, מושגים אלכימיים ושמות מלאכים.

במשך שנים נוהגים חסידים להשתמש בתמונות צדיקים מומצאות בלי לדעת את מקורן. הדיוקן המפורסם (שגם מופיע בראש המאמר) איננו של הבעש"ט החסידי, אלא של הדוקטור פאלק. עם השנים טושטשו הפרטים, כמו המחוגה שמוחזקת ביד ימינו של הבעש"ט מלונדון או הגיאומטריה הקבליסטית על הנייר שתחת ידו השמאלית. מימין, דיוקנו העצמי של ג'ון סטייפלטון קופלי, צייר הדיוקן של הבעש"ט מלונדון.

אותו סוודנבורג, יחד עם רבים אחרים מקהילת המדע והפילוסופיה של אותה תקופה נחשפו לדוקטור פאלק, וחלקם התרשמו מאד ממה שלמדו ממנו. קשה לנו להבין היום מה היתה ההשפעה של החשיפה לעולם הקבלי על אותם אירופים לפני 300 שנה, שהרי עולם הידע שלנו היום עשיר וזמין לאין שיעור. ובכל זאת, משהו מעבר הפעים את סוודנבורג ובאי ביתו של פאלק עד לנימי נימיהם. הם חוו חוויות, השתתפו בריטואלים, נחשפו לקולות ראו מראות ועולמם השתנה. כפי שידוע לנו הבונים החופשים, הדגש בדתות המיסתורין מצוי במרחב החוויה הרגשי. הסמליות מייצגת את החוויה הפנימית, שהיא לב העניין בז'אנר. כדי להבין את משמעות הדבר נשווה את הניסיון להבנת האלוהות לנסיון להבין מהם מים? תשובת המדען היא שמים הם מולקולות המכילות שני אטומי מימן הקשורים לאטום חמצן (H2O). הרב או הכומר האורתודוקסים יסבירו שהמים נבראו על ידי האל במעשה הבריאה, הפילוסוף יסביר שהמים הם אובייקט שעל טבעו אין לדעת דבר. המיסטיקן מחפש לחוות, ולכן יסביר שכדי להבין מהם מים יש לשתות אותם. ובחזרה לשאלת המיסתוריןשל סוודנבורג –  את האלוהות יש לחוות. דת המיסתורין ממירה את רעיונות הדת האורתודוקסית בסיפור אלטרנטיבי המאפשר את אותו מרחב חווייתי. עבור יהודי מזרח אירופה של המאה ה 18 לא היה כל חדש ברעיון הזה, הרי מאחורי הטקסט המקודש בתנ"ך עומדים סיפורים, סמלים ואגדות נסתרים שהם נשמת אפה של היהדות. אגדות על שמות ולחשים שימשו להעשרת הסיפור התנכ"י ופתרו קשיים בטקסט המקראי עוד מימי התלמוד. עבור הנוצרים במערב אירופה המיסטיקה היהודית היתה קסם חדשני ומרענן; הקבלה איפשרה חירות מהאורתודוקסיה הכנסייתית, והביאה למיזוג בין עולם הרוח העתיק לבין המדע החדשני. היתרון של הקבלה על פני דתות המיסתורין של יוון או מצרים, הוא שאלו קיימות רק בספרים, שנכתבו בימים אין איש זוכר. הקבלה היהודית, לעומת זאת, נשארה מסורת חיה ונושמת ברציפות מימי קדם – והדוקטור פאלק היה ההוכחה הברורה לזה שהסוד הקבלי אמיתי. לא רק זאת שהקסם עבד, אלא אותם נוצרים הניחו שהסוד הקבלי הוא-הוא שאיפשר לישו והנביאים לבצע את הניסים שמתוארים בכתבי הקודש, ולכן אין ספק שמדובר באמת צרופה.

הפצת רעיונות המיסתורין היהודיים על ידי הבעש"ט מלונדון פעלו מתחת לפני השטח במערב אירופה, והביאו לאפקט לא פחות מזה שיצר עמיתו, אבי החסידות, הבעש"ט במזרח. חוקרים מצביעים על השפעה ישירה שהיתה לבעש"ט מלונדון על תחומים רחבים ומגוונים: הבעש"ט הוא גיבורו של אחד הטקסטים המסונים המוכרים ביותר, "שיחות הבונים החופשים" מ 1778 של לסינג. ספר זה הוא דו שיח אודות הבניה החופשית בין מועמד בשם ארנסט לבין בונה חופשי בשם…פאלק. יש המצביעים על פאלק בתור "המורה הסודי" המקורי (unknown supirior) של מסדר המשמעת החמורה (Strict Observance) של גרמניה, וגם של מסדר "שחר הזהב" (Golden Dawn) הבריטי. גם הענפים המוכרים בבניה החופשית מכירים בחשיבותו של פאלק, ובאינציקלופדיה המסונית של מאקי יש ערך מפורט על חייו ופועלו. השפעתו של הבעש"ט מלונדון גלשה גם אל תנועות רוחניות נוצריות בלתי מסוניות כמו התיאוסופיה של הגברת בלאבצקי, אחוות צלב הוורד החדשה של מקס היינדל והאנתרופוסופיה של רודולף שטיינר. גם דמות הקוסם המסתורית קליוסטרו (ג'וזפה בלזאמו) היה כנראה תלמידו של דוקטור פאלק.

דיון מסוני

מה סיפר פאלק לאותם גדולי רוח שהפעים אותם עד כדי כך? יש מכנה משותף שעובר בין כל אותם מתפעמי הבעש"ט מלונדון. אצל כל אלו שהושפעו ממנו חוזרות  פרשנויות לסמלים ואגדות סביב סיפורי ה"ברית הישנה" ובמיוחד לספר בראשית. אצל חלקם מופיעים סיפורי הקבלה והגנוסטיקה לבריאת העולם, לחלק אחר יש גם פרשנות לדורות האדם הראשונים: סיפורי קיין והבל, דור המבול ומגדל בבל. סיפור מסויים אחד נוכח כמעט בכל המסורות, על כל הענפים ובהרחבה יתרה: אגדות שעוסקות במלך שלמה ובבניית מקדשו. מדוע דווקא שלמה המלך? ייתכן ששלמה המלך ייצג את חכמת המדע, את הפילוסופיה והמדינאות הנאורה שכה קסמה לבני המאה ה 18. אולי שלמה הפך דרך האגדות לדמות מופת של אדם נאור, מעין התגלמות המוסר והאלוהות באדם ובחומר (דרך המקדש).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s