המשך עבודתו של אח ברקאי, תלמיד בונה חופשי, בנושא האמה בת 24 האצבעות.

האמה בת עשרים וארבע האצבעות, כמו האזמל והמקבת, היא אחד מהכלים של הדרגה הראשונה. מאז קודשתי אני מנסה ללמוד, להבין ולהפנים את משמעותם עבורי, כל כלי בנפרד, וככלי אמנותי במשותף.

בפתח המערכה הראשונה של המחזה יוליוס קיסר מאת וויליאם שייקספיר, מבחינים הטריבונים פלאביוס ומארולוס באזרחים חוגגים את שובו של קיסר המנצח. פלאביוס פונה אל אחד האזרחים בגערה ושואל אותו:

"הלאה מפה! הביתה בטלנים!

האם זה יום חג? ומה! האינכם יודעים

כי בעלי מלאכה בימי החול

אסור שיהלכו מבלי סימן

אומנותם? מה מלאכתך, הגד!"

לאחר שהאזרח עונה לו, ממשיך פלאביוס מקשה:

"איה סינר עורך ואמתך?"

יתן הב. הע. ש. הי. ושאלותיו של פלאביוס יהדהדו בראשי בכל יום ובכל שעה. היכן סימני אמנותי? היכן סינר העור והאמה? האם אני נושא בליבי את ערכי הבנייה גם כשאני מחוץ ללשכה? האם כל אחת מעשרים וארבע שעותי נמדדות באמה, והאם אני מקציע את גוויל ימי לגזית מוסרית ולתועלת האחווה, עמי והאנושות?

בקומדיה האלוהית לדנטה אליגיירי, בכרך התופת, קנטו עשרים ושישה, נושא אודיסאוס נאום אל מלחיו ואומר להם:

"זכרו מחלציו של מי זה יצאתם,

לא נועדתם לחיות חיי בור, עם הארץ,

כי אם חיי סגולה ובקשת הדעת"

מתוך מיעוט ידיעותיי על הבנייה החופשית, ובעידודכם והדרכתכם אחי, אני מבין עתה יותר מתמיד שהדרך לחיי סגולה היא בקשת הדעת והאור, ובבנייה החופשית יימצאו שניהם.

2 מחשבות על “העולם שמחוץ ללשכה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s