עבודתו של אח ברקאי, תלמיד בונה חופשי, לקראת העברתו לדרגת החברים.
קודשתי בלשכת ברקאי מספר 17 ב – 20 למרץ 2018, ד' ניסן התשע"ח.
כשפניתי בראשונה בבקשה להתקבל לאחווה, לא ידעתי דבר על הבנייה החופשית, אך קינן בי הצמא להרחיב ולדעת. התדפקתי על דלתות הלשכה וביקשתי שיקבלוני, ובכך אתחיל את חיי החדשים כבונה חופשי.
במהלך קידושי הוצגו בפני שלושת הכלים של דרגת התלמיד, האמה בת עשרים וארבע האצבעות, המקבת והאזמל. בעבודת בניין זו אנסה להציג בפניכם אחי, את משמעות התהליך שהחל עבורי מהרגע בו פניתי בבקשה להיכנס אל המסדר, המשיך בקידושי, והוא ממשיך וימשיך כל חיי. את משמעות התהליך אנסה להסביר דרך אחד מכלי הבניין של דרגת התלמיד, האמה בת עשרים וארבע האצבעות.
האמה בת עשרים וארבע האצבעות הייתה אחד מכלי העבודה של הבונים המעשיים. האמה הנה סרגל מדידה בן 24 אצבעות, או אינצ'ים, והיא מחולקת לשלוש צלעות בנות שמונה אצבעות כל אחת. הבונים המעשיים נעזרו באמה על מנת למדוד את אבני הגוויל לפני תחילת ההקצעה, לעקוב אחר התקדמותם ולמדוד את אבני הבניין לפני הנחתן במקום.
כתלמיד בונה חופשי אני למד שהאמה בת עשרים וארבע האצבעות: "מרמזת על עשרים וארבע שעות היום, שמחובתנו לחלקן לשלושה חלקים – חלק לתפילה, חלק לעבודה ולמנוחה וחלק לעזרה לאח בצר לו".
נראה שבימי הביניים הוראת חיים זו הייתה הגיונית ומקובלת, אם מעגל היממה נקבע בעיקרו על ידי שעות האור, אזי יום העבודה התחיל עם זריחת השמש, ובואה זימן את האדם אל ארצות השינה, חלוקה זו נראית טבעית ומועילה. ברם, כאדם במרוץ החיים בחברה טכנולוגית של המאה העשרים ואחת, חלוקה זו הופכת מאתגרת הרבה יותר. עם זאת, גם בעולם המודרני ההוראה שמגולמת באמה בת עשרים וארבע האצבעות רלוונטית מתמיד.
בעבודת בניין זה ארצה לדון בחמישה אספקטים שונים של האמה, ועל משמעותם עבורי.
האספקט הראשון – הזמן
האספקט השני – הפעולה
האספקט השלישי – לידה מחדש
האספקט הרביעי – האחווה
האספקט החמישי- העולם שמחוץ ללשכה
לשכת ברקאי 
זווית ראיה נהדרת וייחודית במיוחד לאח שאך התקדש בבנייה החופשית במיוחד על האספקט השלישי והרביעי.
אהבתיאהבתי