האלכימיה היא מדע קדום אותו פוגשים הבונים החופשים בדקות שלפני קידושיהם (הצטרפותם למסדר). על ההיסטוריה המרתקת של האלכימיה נכתב במאמר קודם – מטרת מאמר זה היא עיון בתכלית האלכימיה: הפקת "אבן החכמים".

ציור פרי מכחולו של הצייר ג'וזף רייט, משנת 1771, הנושא את השם:"האלכימאי, בחיפוש אחר אבן החכמים, מגלה את הזרחן ומתפלל להצלחת המשך התהליך, כנהוג וכמקובל בקרב האלכימאים והאסטרולוגים הקדומים"

בהסבר קצר, אבן החכמים איננה סוג אבן ספציפית, אלא היא מסקנה של תיאוריה פילוסופית. שמה העברי של אבן החכמים הגיע אליה מהכינוי Philosophers stone, או "אבן הפילוסופים". מכיוון שהפילוסופיה היא זו שמגדירה את האבן מושא מאמר זה, נדרש להבהרה מסוימת של המושג.

ההגדרה המקובלת במערב של פילוסופיה היא זה של הוגי הדעות "היוונים". מבחינה מילולית, המושג הוא הלחם, חיבור המילים פילו וסופיה. נהוג לתרגם את המילה היוונית פילו לאהבה, אבל לא רק במשמעותה הרומנטית, אלא גם בתור תשוקה בלתי נשלטת, כמו אצל "אוהב הילדים" הפדופיל (פדו – ילד, פיל כמו בפיל-וסופיה). התשוקה הבלתי נשלטת הזאת מופנית לסופיה, אותה נהוג לתרגם לעברית במילה "חכמה", ומכאן שמה של האבן בעבית: אבן החכמים. האבן המסוימת הזו היא חומר עליו ניתן לדבר כמסקנה פילוסופית, אמירה אודות העולם וממה שהוא עשוי. עבור הפילוסופים היוונים, היקום היה עשוי מ"חומר", משהו יסודי, שממנו עשוים כל הדברים בעולם. האלוהות, בהקשר זה היא יסוד הפוך לחומר, והיא עשויה מרוח טהורה. האדם, בהקשר זה, הוא תערובת של אותה רוח וחומר (הגוף). לא רק במערב עסקו במופעים השונים של החומר והרוח, לדוגמה הפילוסוף הסיני לאו דזה אמר: "נטולת תואר היא אמם של ריבוא הדברים", כלומר משהו נעלם הוא שגורם לחומר יסודי אחד להפיע פעם אחת כאבן, ופעם אחרת כאדם, חיה או עץ. באותה היררכיה של חומרים, האבנים היו בתחתית מינון ה"רוח" ביחס לחומר. על פי אותה תיאוריה, ניתן היה לזקק אבן למתכת, ואת המתכת ניתן להמשיך ולזקק עד שנוצר 100% חומר טהור , וזוהי "אבן החכמים".

המלך פרדריק החמישי ניסה להשתלט על כס האימפריה הרומית הקדושה בחורף שבין השנים 1619-1620, מתוך בירת בוהמיה פראג. כדי לממן את המהלך, הזמין המלך אלכימאים מכל היבשת, במטרה למלא את קופת האוצר בזהב אלכימי. בסופו של דבר המהלך הפוליטי כשל בתוך מספר חודשים, והאלכימאים הוצגו כנוכלים. באופן אבסורדי, תחמוצת האורניום אשר אפשרה במאה ה 20 את המרת המתכות, מופקת כיום בעיקר במכרות יכימוב אשר בצ'כיה, לא הרחק מפראג.

כשהידע היווני אודות החומר התעורר באירופה, במאה ה 16 (רנסנס), התפתחה אובססיה סביב זיקוק אבן החכמים. דורות של מדפיסי ספרים התפרנסו ממכירת ספרים שגילו את הסוד להפקת האבנן על ידי אלכימאים, אשר באמצעות קורט של אבן החכמים הפכו עופרת רגילה לזהב.

מקור האגדה כנראה בפרשנות "איזוטרית" של הכתבים הקלאסיים של של אריסטו, אפלטון וסוקרטס. אגדות אלו היו כסות לדיון עקרוני של הפילוסופים היוונים בבעיות הרבות שעולות מהחלוקה של העולם לרוח וחומר. אותם יוונים הצביעו גם על פתרון לבעיה המכונה מטאפיזיקה, משהו עקרוני שמאחד את החומר והרוח על ידי "מה שמעבר לחומר". על פי תיאוריה פיזיקאלית זו, החומר והרוח הם חלק ממערכת אחת שבה פועלים כוחות נעלמים, ולכן, מה שנראה לנו כמגוון עצום של חומרים בטבע הוא בעצם מערכת סודית אחת. ומה כל כך מיוחד באבן החכמים? מכיוון שהיא החומר במצבו הטהור, היא מסוגלת "להמיר" יסודות רגילים לחומרים אצילים, או באופן ספציפי, להפוך עופרת פשוטה לזהב טהור. כל שצריך לעשות, אמרו האגדות, זה להפריד את היסודות השונים של החומר במעבדה, ואז נוצרים גבישי חומר טהור שאותם יש לבזוק על העופרת. למדע שהתמחה בתהליך הזה, קראו האירופים בתקופת הרנסנס "אלכימיה".

תחריט של מעבדת האלכימאי

כיום נהוג לחשוב שהאגדה העתיקה על המרת מתכות היא קשקוש הסטורי, מעשייה שהתגלגלה אלינו מהעולם העתיק יחד עם האסטרולוגיה והקריאה בכף היד, ושהתפוגגה אל מול אור המדע. אך לא היא.

רבים אינם יודעים שאבן החכמים אכן התגלתה, ושהיעד של המרת מתכת רגילה לזהב הושג בתנאי מעבדה כבר לפני שנים רבות.

המרת חומרים מתרחשת באופן טבעי בשמש, ובגרעין כדור הארץ

כדי להבין כיצד הצליח בסופו של דבר הצליח התהליך האלכימי לזקק את אבן החכמים, זו שנכנסת למעבדה כעופרת רגילה, ויצאת ממנה כזהב טהור – צריך להתוודע לדבר חשוב אחד על האלכימיה: הזיקוק הוא תהליך איננו עוסק בחומר או בתנאי המעבדה – אלא באלכימאי עצמו. כלומר, מי שמצליח לזקק את עצמו מבחינה רוחנית, עד ידיעת האמת המוחלטת הוא זה שמצליח לזקק את החומר למצבו היסודי. להלן: אבן החכמים. שיטת הזיקוק הפנימית הזו מצאה דרכה לעולם הרעיונות המודרני דרך הפסיכולוגיה, ומחקריו של דר' ק.ג. יונג. על פי יונג, התהליך האלכימי הוא תהליך זיקוק הנפש, והחומר אותו הוא מזקק במעבדה זה "התת מודע".

פסלו של ג'יימס האטון, "אבי מדע האבן", הגיאולוגיה.

על שאלה זו נהוג להשיב בדוגמאות. אחד המדענים שיישמו את התהליך האלכימי – נפשי, ובתוך כך פרצו את הדרך להמרת המתכות המודרנית, היה האח ג'יימס האטון (James Hutton), אבי מדע האבן המודרני (גיאולוגיה). האטון (1726 – 1796) התקדש לבניה החופשית בלשכת קנונגייט קילווינינג מס 2 באדינבורו, לשכה שמקדשת אחים ברציפות משנת 1677.

בראיה לאחור, פריצת הדרך המחשבתית של האטון נראית פשוטה. הוא טען שכדי להבין את מבנה החומר צריך קודם כל להיפטר מאמונה טפלה קריטית: תפיסת הזמן. בשנת 1760 האטון התבונן בסלעי הגרניט שבאזור קארינגורם בסקטולנד, והגיע למסקנה שסלעים נוצרים על פני זמן אינסופי במונחי אדם. כיום תיאוריה זו נשמעת טריוואלית ומקובלת על כל עולם המדע, אך במאה ה 18 אף אחד לא ערער ברצינות על רעיון הבריאה בשישה ימים, כפי שמתואר בתנ"ך. פריצת הדרך הרעיונות הזאת, התאפשרה דרך יישום הסמל אלכימי של "נחש הזמן", זמן ללא התחלה וללא סוף. באמצעות רעיון זה, האטון תיאר את התהליכים הגיאולוגיים המוכרים לנו כיום של יצירת סלעים ועיצוב הנוף על ידי בליה.

גבעות קרינגורום בסקטולנד

לעניין אבן החכמים והזהב, האטון הציע הסבר משמעותי למקום שבו הופך החומר למתכת: במעבה האדמה, בתהליכים שנמשכים מליוני שנים. סלעי גרניט עשויים מלבה, כמו בזלת, רק מהתפרצות געשית שלא עלתה לפני השטח כמו בהר געש. סלעים כאלה עוברים ממצב נוזלי ולא מוצק, מתחת לפני האדמה, כך שהקרור וההתגבשות של החומרים היודיים מתרחשים באיטיות רבה עד שנוצר סלע פלוטוני. בסלע כזה, היסודות הכימיים השונים מתלכדים בתהליך שנקרא "גיבוש מפריט", כלומר שאיטיות הגיבוש מפרידה בין הצורן (סיליקון) לבין היסודות הנדירים יותר שנמצאים באבן. בתנאים מסויימים, מתגבשים באבן יסודות כל כך נדירים שמחירם נמדד ב…זהב. בתהליך כימי זה, של זיקוק טבעי שנמשך על פני אין סוף זמן, נוצרות עופרות המתכות השונות ב"עורקים" בתוך הסלע. לתיאוריה של האטון היה יישום מידי עבור מחפשי המתכות; היא הצביע על המקום שבו המרת המתכות האלכימית קורית באופן טבעי, ובהיקפים עצומים: בתוך מבנה האבן, בבטן האדמה. בתוך שנים לא רבות הגיאולוגיה המודרנית של האטון הצמיחה תעשיית חדשה של גילוי מתכות באמצעות כרייה וזיקוק.

מכרות הזהב העמוק בעולם מפונאנג בדרום אפריקה

פריצת הדרך הסופית בחיפוש אחר סוד המתכות, ואבן החכמים התרחשה בתחילת המאה העשרים בזכות אבן מיוחדת אשר כורים נהגו לכנות "תערובת זפת" (Pitchblende). אבן שחורה זו מכילה תרכובות של תחמוצות מתכת שונות, שהיתה חסרת ערך עד שהפכה להיות מושא למחקר מדעי החשמל בסוף המאה ה 19.

אבן תערובת הזפת

בשנת 1900 הכימאי האנגלי פרדריק סודי (Fredrick Soddy) והפיזיקאי הניו-זילנדי ארנסט ראת'רפורד מדדו את תכונותיה החשמליות של אבן "תערובת הזפת", ונדהמו לגלות שכשמדדו את תדירות יסוד המתכת ת'וריום שבתערובת, חלקו הפך באופן טבעי ליסוד מתכת אחר – ראדיום. מספרים שברגע התגלית קרא סודי לעבר ראת'רפורד שהם גילו את סוד המרת המתכות [אבן החכמים], ובתגובה, השקיט אותו ראת'רפורד, ואמר שאסור להם לקרוא לתגלית המרת מתכות: "They'll have our heads off as alchemists". כך אחרי אלפי שנים, התחום קיבל שמות חדשים: לאבן "תערובת הזפת" התחילו לקרוא "עופרת אורניום", תכונותיה החשמליות נקראו "רדיו-אקטיביות", ותהליך המרת המתכות קיבל שם חדש: "היתוך גרעיני".

היה זה פיזיקאי הגרעין האמריקאי גלן סיבורג (Glenn Seaborg), זוכה פרס נובל לפיזיקה, אשר הדגים לראשונה במעבדה המרה של עופרת רגילה מסוג ביסמוט (סימון כימי Bi) לזהב.

דיון מסוני

מהו הדבר אשר איפשר בסופו של דבר את הצלחת התהליך האלכימי? מדוע הצליח המדע היכן שכשלו דורי דורות של מזקקי מתכות קדמונים? החיפוש האלכימי איננו חיפוש אחר אבן, היא חיפוש אחר רעיון. לא סתם חיפוש, אלא תשוקה אובססיבית לידיעת האמת. דווקא דרך סיפורה של אבן קסומה זו, ניתן ללמוד על כוחה של האלכימיה לא כמדע החוקר את עולם הטבע, אלא כתורה שבאמצעותה האדם מצליח להעיר את עצמו מתרדמתו הדוגמטית. לא רק אדם כאידיווידואל, אלא גם רוח האדם כפרויקט מדעי שנמשך מאות שנים. בהקשר זה, תורת המרת המתכות אותה פוגש המועמד לבניה החופשית היא מטאפורה ליכולת של "חכמים" ליצור שינוי בתכני התת מודע הפרטי והקולקטיבי. בפגישה הראשונה של המועמד לבניה החופשית עם האלכימיה היא חסרת פשר ומשמעות, בפגישתו האחרונה איתה היא כבר בדרגתה העילאית והאפלה ביותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: