את הטבע נהוג כיום לחלק לממלכת החי והצומח, כשכל אורגניזם ממוין לממלכות, מחלקות, סדרות, ומינים. הרעיון הזה, של הגדרה שיטתית של חיות וצמחים לפי מינים הוא רעיון מודרני ומקורו בעבודתו של המדען השבדי קארל לינאוס (1707 – 1787). הוא פיתח מערכת אוניברסאלית באמצעותה אפשר להגדיר ולזהות בוודאות את כל סוגי היצורים החיים, ולשייכם ביחסי קירבה. בהקשר זה, מוצא המינים של צ'ארלס דארווין היה ניסיון להסביר כיצד מתפתחים המינים (אותם זיהה לינאוס). עד לתקופתו של לינאוס, חיות וצמחים הוגדרו באמצעות שיטה אחרת לחלוטין, שיטה שמאמר זה ינסה לזהות, ולעמוד על הקשר שלה לבניה החופשית.

טבלאת ממלכות הטבע של קארל לינאוס

פריצת הדרך של לינאוס החלה במחקר מערכות המין (רבייה) בצמחים, והפכה להיות  "אינציקלופדיה של הטבע", שלתוכה נכנסו בסופו של דבר כל היצורים שידועים בעולם היום. הישג נוסף של לינאוס, שנשכח עם הזמן, היה גם בכך שהוא שם במרכז מפת המינים המופיעה לעיל, קטגוריה מיוחדת של יצורים אותה כינה [ממלכת] "פרדוקסה". בתוך קטגוריה זו נכללו יצורים אגדתיים כמו דרקונים וחדי קרן, אשר עד לתקופתו של לינאוס נחשבו לאמיתיים. 

קארל לינאוס

לאדם בן ימינו המיון למינים אמיתיים ואגדתיים נשמע אמנם טריוואלי, אבל לפני העידן המודרני גם אריה ופיל היו חיות שאיש לא ראה באירופה, כך שלפני המדע ההבחנה היתה מורכבת יותר. ההבחנה הזו, בין הטבע "האמיתי" לבין יצורים מדומינים היא עדות למהפיכה העמוקה בתחום הפילוסופיה של הטבע אותה יצרה הנאורות. עד לאותה תקופה, הידע על הטבע אורגן על ידי הכנסיה, ואז במקום הדוגמה הדתית, צמחו מדעי הטבע שהתרכזו בחיפוש אחר האיפיון והמיון המלא של הטבע.

צ'ארלס דארווין גילה שתתי-המינים של ציפור הפרוש (בתמונה) מותאמים לסביבתם כחלק מתהליך הרביה

במהדורות מאוחרות יותר של שיטת המיון של לינאוס יצורי הפרדוקסה הושמטו, והסיפור אודות ממלכה זו נשכח.

השאלה שצריכה להישאל, בהקשר זה, היא: אם אף אחד מעולם לא ראה חד קרן, כיצד ייתכן שהוא נכלל במגדיר בע"ח עם הפיל והאריה? אם סתם מישהו בדה את הדרקון מליבו, מדוע דווקא אותו רשם לינאוס בשיטת המיון שלו? 

כדי להתוודע לשיטת המיון שקשורה לממלכת ה"פרדוקסה", נבחן ראשית את המשמעות המילולית של המילה בה בחר לינאוס להשתמש. פרדוקסה היא חיבור של שתי מילים ביוונית, "מתוך (פארה)" ו- "דיבור/תפילה" (דוקסה). במאה ה 18 אלו היו יצורים מוכרים שהמדע זה מקרוב גילה שהן קיימות רק באגדות. החיות המסוימות הללו נכללו בכל מגדירי הטבע שהיו בשימוש באירופה  מכיוון שהן תועדו בספרים שנקראו "ספרי חיות" (Bestiary).  ספרים אלו היו מעין אינציקלופדיה מצוירת לחיות, שבהם היו יצורים אמיתיים רבים, כמו אריות ופילים, וגם יצורים דמיוניים "מוכרים".

הפניקס (בעברית עוף החול)

עיון בטקסט של ספרי החיות מספק רמז חשוב לכינוי פרדוקסה – הטקסטים האלו עוסקים בעיקר בקישור של הטבע לתכנים דתיים. למעשה, קריאה במגדירי החיות האלו כיום דומה יותר לעיון בכתבי קודש נוצריים, מאשר למשהו שמתקשר לביולוגיה. הדבר אינו מפתיע בהתחשב בזה שהשימוש העיקרי של ספרים אלו היה בתור "תנ"ך מאויר", שבו תואר הסיפור הנוצרי דרך עולם הטבע. בהקשר זה "התנ"ך של הטבע" היה ספר מסויים אשר הועתק בקפדנות ממש כמו ספר קודש, ושמו  ביוונית "פיזיולוגוס" (מדען הטבע). הספר הזה אמנם לא זכה לאותו מעמד מקודש כמו של התנ"ך והברית החדשה, אבל הפיזיולוגוס, שהיה היסוד לספרות מגדירי הטבע בהחלט ראוי לעיון יסודי כטקסט דתי ולו בגלל שכך לינאוס כינה את הממלכה. כאמור, השם פארה – דוקסה יכול לשמשל כדי לתאר יצורים שהגיעו מספרי התפילה.

הטקסט של הפיזיולוגוס מסודר כסוג של אינציקלופדיה של הטבע, כשלכל אחד מהמינים מצורף תיאור החיה יחד עם משל או לקח קצר על התנהגותה. כך, למשל, מסופר על האריה שהוא מלך החיות ושגוריו נולדים מתים, אך הם מוקמים לתחיה לאחר שלושה ימים מהלידה, כשהלביאה והאריה שואגים מעליהם (רמז לסיפור תחייתו של ישוע). כמו כן, מסופר על האריה שכשציידים רודפים אחריו, הוא מטשטש את עקבותיו בזנבו, רמז לכך שבמהלך חייו ישוע טשטש את זהותו האלוהית. על ציפור עוף החול, הפניקס, מסופר שהוא שורף את עצמו עד אפר, ולאחר 30 יום קם לתחיה (שוב, בהתייחסות לתחיית ישוע). על חד הקרן נכתב שאף אדם לא מסוגל ללכוד אותו, מלבד בתולה טהורה (בהתיחסות למרים אמו של ישוע).

דף מתוך פיזיולוגוס מימי הביניים המתאר את החד קרן ואת הדוב

התעוד המוקדם ביותר לפיזיולוגוס במתכונתו כמגדיר טבע הוא מהמאה השניה לספירה, כלומר שהוא יצירה קדומה שמוזכר יחד עם כתבי הקודש הנוצרים, וסביר שמאחורי החזות ה"אינציקלופדית/מדעית" שלו, הפיזיולוגוס הוא ספר מקודש אותנטי ועצמאי שעבר "מוטציות" והותאם לנצרות עם השנים.  

כמו הטקסטים של ספרי הקודש "חסרי הציורים", לא ידוע בדיוק מי ומתי חיברו את הפיזיולוגוס, או מה היה בדיוק התוכן של העותק המקורי. אך מכיוון שהפיזיולוגוס היה מוכר היטב בעולם העתיק, מקורות רבים התיחסו אל קיומו ותכניו. כך, שכמו בשאר ספרות הקודש הקדומה, ניתן לדעת די הרבה על החיות והתכנים הקשורים אליהם. 

לרשימת החיות בספר הטבע פיזיולוגוס לחץ כאן.

המחקר ההיסטורי מצליח לעקוב אחרי הפיזיולוגוס עד לראשית הנצרות, לא בהכרח מכיוון שזו יצירה נוצרית מקורית, אלא שכמו בנושאים רבים, הנצרות היוותה מעין מסננת אשר שימרה באופן מגמתי תכנים קדומים, בעוד שאחרים הושמדו או נשכחו ככפירה. כדי לנסות ולהבין מהיכן הגיע הפיזיולוגוס לנצרות, כדאי לבחון את הנסיבות שבהן הוא הופיע. 

התעוד המשמעותי המוקדם הגיע מ"אבות הכנסיה", שרמזו לכך שספר החיות הוא כפירה. מבחינה רעיונית, החוקרים משייכים את הפיזיולוגוס לזרם הנצרות הגנוסטי, אשר היה חשוף לרדיפה שיטתית מצד הכנסיה ממש מרגע גיבוש הדוגמה הנוצרית. האיזכור המפורש המוקדם ביותר לספר בשמו פיזיולוגוס נמצא בכתבי אבי הכנסיה אוריגנס (185-256 לספירה), אשר במאה השישית לספירה הוכרז ככופר וכתביו נשרפו. גם קלמנס מאלכסנדריה (150 – 215 לספירה) מתייחס אל הפיזיולוגוס (בצורה ביקורתית) עוד לפני אוריגנס, וישנם אף חוקרים שמשייכים את כניסת החיות לעולם האלגוריות הדתיות בנצרות כבר לפילון האלכסנדרוני, בן המאה הראשונה לספירה. 

פסיפס המתאר את אורפיאוס יוצר טרנספורמציה בטבע באמצעות נגינה בנבל

יתכן שאחת הסיבות לכך שהפיזיולוגוס עורר ביקרות מצד הדוגמה הנוצרית היא הקשר שלו למסדר המיסתורין של אורפיאוס, אשר היה נפוץ בזמן ראשית הנצרות. במרכז מסדר זה עמדה דמותו של אורפיאוס, שתוארה גם אוחזת בנבל וסביבה חיות, רמז לאגדה בה כישף את הטבע בנגינתו. גם מסדרי מיסתורין קדומים אחרים, כמו זה המצרי או המיתראסי, נתנו מקום נרחב לחיות ולצמחים בריטואלים הסודיים שלהם, ומכולם הסתייגה הכנסיה.

בפומט – ציורו של המיסטיקן הצרפתי אליפז לוי (1810 – 1875)

גם בימי הביניים נעשה קישור בין הכפירה הגנוסטית לבין "חיות פרדוקסה", כאשר מסדר האבירים הטמפלרי הואשם בכפירה הגנוסטית, וכראיה הוזכר בפומט, יצור פרדוקסה עם ראש ורגלי אנטילופה, כנפי ציפור וגוף אדם.

בהקשר זה, ראוי להתעכב על צירוף מקרים מעניין שקיים בעברית, והוא שמה העברי של הכפירה הגנוסטית: מינים. במובן הדתי, מינים הם יהודים שכפרו בעיקרי היהדות ויצרו סוג (מין) חדש של אמונה שלא זכה להכרה רבנית. אם כן, נשוב ונשאל את השאלה מהו מוצא המינים, במובן של מיהי התנועה הכופרת שיצרה את מגדיר הטבע הפיזיולוגוס?

A Stain On History: The Burning Of Jacques De Molay, Grand Master ...
ז'אק דה מוליי, המפקד האחרון של המסדר הטמפלרי מועלה על המוקד יחד עם אביריו, לאחר שהורשעו באשמת כפירה (גנוסטית)

הנצרות הגנוסטית המוקדמת, זו שכתבה את הפיזיולוגוס (עם חיות הפרדוקסה) קישרה את מוצאה לדמות בת המאה הראשונה לספירה, ושמה בעברית "שמעון הקוסם" (Simon Magus). אותו שמעון, אשר הסיפור אודותיו מופיע בברית החדשה (מעשי השליחים ח 9-24) היה כנראה כהן דת שומרוני, שבתקופה ההיא עוד נחשבו כשרים הלכתית בעיני היהדות, ושמרכזם הדתי היה ונשאר סביב המקדש בשכם. 

המזבח השומרוני בפעולה

 חשוב להזכיר שגם במקדש שלמה בירושלים היתה נוכחות לחיות הפרדוקסה; לא סתם נוכחות, אלא בקודש הקודשים, שכן הכרוב המקראי איננו אלא חיית פרדוקסה. כרובים אלו שהיו הכלאות אדם וחיה, הוצבו בלב המקדש, על גבי הכפורת של ארון הברית, וגם לצידו בפסלי עץ זית מצופים זהב. 

בספר בראשית (ג', כ"ד) מופיע יצור פרדוקסה בתור שומר סודות גן העדן: "וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". גם בספר יחזקאל פרק א' פס ד – ז, מופיע תיאור של ההתגלות האלוהית בפני הנביא, ובה האל מוקף בחיות פרדוקסה:"וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַֽחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ ה וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ דְּמ֖וּת אַרְבַּ֣ע חַיּ֑וֹת וְזֶה֙ מַרְאֵיהֶ֔ן דְּמ֥וּת אָדָ֖ם לָהֵֽנָּה׃ ו וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ת וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאַחַ֥ת לָהֶֽם׃ ז וְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל וְנֹ֣צְצִ֔ים כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל׃ ח וידו (וִידֵ֣י) אָדָ֗ם מִתַּ֨חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶ֥ם וְכַנְפֵיהֶ֖ם לְאַרְבַּעְתָּֽם".

דיון מסוני

הציור המופיע לעיל הנו עזר הדרכה מסוני שנקרא לוח דרגה והוא מכיל סידור של סמלים הקשורים לדרגה העילאית בבניה החופשית, אליהם מתוודע מי שהגיע לדרגת רב בונה (מאסטר). במרכז הלוח מופיע ציור זעיר של חיית פרדוקסה (כרוב), מוסתר על ידי וילון.  

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: