בהר כרכום שבדרום הר הנגב נמצא מצבור ציורי הסלע הגדול ביותר בעולם. יש חוקרים אשר מצביעים על אותו הר מבודד בתור "הר האלוהים" המקראי (הר סיני). אין שום דבר מיוחד או בולט בהר כרכום, להוציא זה שנמצאים עליו 44,000 ציורי סלע שונים. ציורים אלו נחרטו על אבן גיר קשה שעברה תהליך השחמה טבעי (פאטינה), ולכן שרדו במצב מצוין אלפי שנים.

בכ 57% מהציורים על הר כרכום מופיעים יעלים, על פי רוב בסצינת ציד באמצעות כלב. בנוסף לדמות היעל והכלב מככבים בציורי האבן שתי חיות נוספות: עקרבים ונחשים.

בין אותם ציורים, המכונים בלע"ז פטרוגליף (ציור אבן ביוונית), נמצאים לרוב גם סימנים חסרי פשר ואף סידורי אבנים המכונים "מזבחות" או "מצבות", בהתאם לפיזור הסלעים במרחב. בין אותן צורות חסרות פשר נמצאות לא מעט צורות המזכירות סמלים בעלי משמעות מסונית, כמו נקודה בעיגול או עין ממנה נמשכים קוים בסגנון סמל "העין הכל רואה".

מחקר ארכיאולוגי גילה שציורי האבן בהר כרכום השתנו מעט מאד במשך כמעט עשרת אלפים שנות חריטה. אותם נושאים וסמלים חוזרים החל מתקופת האבן המוקדמת, כ 9000 לפני הספירה, ועד לתקופת האיסלם. השימוש באותם סמלים במשך תקופה כל כך ארוכה מצביע על כך שלא מדובר בשירבוטים ספונטניים אלא בסמלים תרבותיים של עולם שנשכח עם הגעת עידן הכתב. סקרים דומים שנערכו במרכז אסיה, אירופה וצפון אפריקה מראים גם הם סמלים דומים הכוללים הרבה מאד יעלים (או חיות דומות עם קרניים). גם בצפון אמריקה, שבה האינדיאנים קיימו אורך חיים "קדמוני" עד תקופה מאוחרת, היו נחרטים ציורי אבן עם סמלים של יעלים. הציורים האמריקאים מעניינים במיוחד, כיוון שחלקם צוירו בתקופה מאוחרת מאד (המאה ה 19), תקופה שבה מחקר אנתרופולגי איפשר הצצה אל עולמם הרוחני של ציירי האבן השבטיים. אותם אינדיאנים ציירו על האבן כחלק מטקס חניכה (קידושין), שבמסגרתו היה המועמד משתמש בסמי הזיה וחווה את עולם הרוח בחברת שמאן (כהן/מכשף). בהקשר זה, הציורים משמשים חלק מהריטואל, מעין הנצחת מפגש הרוח באבן. חלק מהציורים האלו ציינו גם ריטואלים אחרים, כמו אלו שנעשו על ידי השמאן במטרה לפנות אל העל טבעי בבקשה להמטרת גשם. הציורים האמריקאים נחרטו בריכוזים גבוהים במיוחד במקומות מקודשים שהיו על פי רוב מצויים על הרים מרוחקים מאד ממקום המחיה של השבטים.

דיון מסוני

הר כרכום בנגב קיבל את שמו בתקופה שבה הוענקו שמות עבריים שרירותיים, לפני כן הר זה כונה על ידי הבדווים "ג'אבל עידאד" (מלשון עיד, חג). בתרגום חופשי לעברית ניתן לכנות את הר כרכום "הר מועד", כיוון שהמילה מועד בעברית, כמו המילה הקרובה בערבית עיד, מציינות קדושה שמתקיימת במרחב ובזמן מסוימים. באותם מפגשים קדומים של האדם עם צפונות נפשו (העל טבעי) צצו ועלו סמלים, אשר מצליחים להעביר משמעות עד לימינו. מה מסמלת החיה עם הקרניים? מדוע היא ניצודה על ידי הכלב, ומה משמעותם של הנחש והעקרב? כמו תמיד בפרשנות סמלים, קשה להסביר את משמעותם המדוייקת. אך אנחנו בהחלט יכולים ללמוד ולהפיק משמעות על ידי עיון בסמלים הללו, במיוחד באלו אשר ממשיכים לשמש את התרבות האנושית לאורך ההיסטוריה, ועד ימינו. בדת המיסתורין המיתראסית, למשל, תוארה סצינת שחיטת יצור עם קרניים (שור), כאשר נוכחים בסצינה גם הכלב, הנחש והעקרב. מאמיני הדת הזאת היו גברים אשר התכנסו לטקסי חניכה והעברה בדרגה, ולמרות שלא שרדו טקסטים מאותה דת סודית בכל אחד מהמקדשים שנחפרו נמצאו אותם סמלים חרוטים באבן. גם בדתות ההלניסטיות אנחנו מכירים את היעל בגילגולו בתור האל פאן שייצג את הטבע ואת חברות הרועים. במיתולוגיה היוונית פאן בעל הקרניים מקושר לאלת הירח (אותה פיתה בעורמה). מחקר אשר בחן את ציורי האבן של היעלים באירופה ומרכזה אסיה גורס שהיעל מייצג את הירח (בגלל צורת קרניו), אשר ייצג את החודשים והשתנות הטבע. ביהדות אברהם אבינו נדרש בפרשת עקידת יצחק להמיר את שחיטת בנו יצחק בשחיטת יעל, וגם בהקשר זה מופיע שוב הירח: התורה מתייחסת לפולחן הירח בתקופת אברהם דרך שמות: משמעות שמו של תרח, אבי אברהם הוא ירח, גם אשתו של אברהם שרי היא סהר, וגם משמעות לבן חותן אברהם הוא ירח (לבנה). בהקשר של הר כרכום ראוי להזכיר גם ששמו השמי הקדום של אל הירח הוא סין, ומכאן שההר שבו נעשו הריטואלים לכבודו הוא הר סיני.