"…קרא רבי אליהו [הבעש"ט מוורמיזה] לאסיפה את תלמידיו ואת שומרי דרכו. באסיפה הוחלט לייסד אגודת נסתרים שבהם השתתפו צדיקים נסתרים, שתפקידם יהיה לערוך גלות ולנדוד מעיר לעיר ומכפר לכפר, לחדור בין פשוטי העם ולעורר אותם לעבודת הבורא ולמעשים טובים, ובין הלומדים לעורר את לימוד הקבלה"*.

מיהם אותם צדיקים אלמוניים, מהי משימתם, ובמיוחד – למה יש מהם דווקא 36?

לגרשום שלום, גדול חוקרי תורת הסוד היהודית, היתה תשובה לעניין המספר: 36 הצדיקים מייצגים את 36 הדיקאנים. דיקאן הוא שם עתיק למושג אסטרונומי שמייצג חלוקה של השמיים ל"פרוסות" של עשר מעלות (כל פרוסה היא דיקאן). בכל דיקאן היו קבוצות כוכבים מובחנות ונראות בעין, שאחריהן עקבו בקפדנות אסטרונומים כבר מתקופת המצרים הקדמונים. כל שלושה דיקאנים מסומנים ב"מזל" זודיאק (30 מעלות מהשמיים), אלו שמונצחים עד היום בגלגל המזלות האסטרולוגי. באמצעות חישוב מיקום הכוכבים בשמיים יכלו הקדמונים לחשב את תנועת כדור הארץ סביב השמש בצורה מדוייקת ולמדוד את השנה בת ה 365 ימים.

החיבור בין כוכבי השמים לבין הדת היהודית מוזר, מכיוון שעבודת כוכבים ומזלות היא סימן ההיכר של עבודה זרה (עכו"ם). השיטה התנכי"ת לחישוב אורך השנה התבסס על מופע הירח, ועיבור השנה בקירוב על פי החלטת מועצת זקנים, ורק בתקופת המשנה הוכנס השיפור של השיטה לזו הנהוגה היום. עדות למוצא הפאגני של מדידת הזמן ניתן למצוא בלוח השנה המוסלמי, אשר חזר לשיטה התנכי"ת בגלל שעבודת הכוככבים והמזלות היא עכו"ם. מסיבה זאת החיבור בין עבודת הכוכבים והמזלות לבין הצדיקים הנסתרים מתמיהה. הצדיק הוא התגלמות האמונה היהודית, אדם שאמונתו כה זכה שהוא קרוב לקב"ה יותר מאשר לאחיו בני האדם, כמאמר השיר "הוא ואלוהים, זה כמו אני ואתה". אז מהי המשמעות של הצירוף הפרדוקסאלי ל"ו צדיקים? מעין הוא הגיע ובמיוחד מיהי בדיוק אותה אגודת סתרים שבמסגרתה הם פועלים?

רצפת פסיפס מבית הכנסת בציפורי שבו רואים את 12 המזלות ובמרכזן את אל השמש הליוס

נהוג לשייך את רעיון הל"ו לאמורא אביי (280 לערך – 338 לערך) שאמר "לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי פני שכינתא כל יומא" [סוכה, מ"ה], האמירה הזאת מתורגמת "אין בעולם פחות משלושים וששה צדיקים, המקבלים פני השכינה בכל דור, שנאמר: 'אשרֵי כל חוֹכֵי לוֹ' [ישעיה ל' יח] – לו בגימטריה הם 36". את תורתו למד ולימד רבי אביי בישיבת פומבדיתא שהיתה מרכז תורני חשוב לא הרחק מבירת האימפריה הפרסית (עיראק של היום). אותה ישיבה מפורסמת הוקמה בשנת 260 לספירה על ידי רב יהודה, תלמידו של האמורא רב שמואל. אותו רב שמואל התפרסם כאסטרונום, שהעיד על עצמו ש"נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא" ושחיבר את "ברייתא דסוד העיבור". המסורת גם מספרת שאותו רבי שמואל היה חבר קרוב של השאה הפרסי "שבור מלכא" (שאפור הראשון) הזורואסתרי. מכאן, ועוד מאינספור טקסטים אחרים ברור שכבר בתקופת המשנה רעיון הל"ו היה תוצאה של דיון מפורש עם התיאולוגיה ההלניסטית והזורואסתרית, ושסמל הצדיק הוא חיבור בין הכוכבים למידותיו של האדם. כדי להבין את מקומם של סמלים ביהדות בהקשר הרחב, ראוי להסביר שהיהדות עוסקת בפרשנות כתבי הקודש ברבדים שונים של משמעות, מהגלוי 'פשט' ועד לסמוי 'סוד'. רק מי שמגיע לידיעה של התורה במלואה, כולל פשט, רמז, דרש, וסוד, הופך לצדיק, מבין את התורה במלואה – ובעיקר מיישמה בצורה נכונה בעולם. אותם רבדים עמוקים מכונים בקיצור פרד"ס, על שם המילה המיסטית הפרסית שמשמעותה גן. ולו בשל דוגמאות אלו יש ערך בבחינת רעיון ל"ו הצדיקים בהקשר של דתות המסתורין הקדומות, וגילגוליהן לאגודות הנסתרים האיזוטריות מתקופת הנאורות.

פרשנות כזאת, לפיה כתבי הקודש היהודיים הושפעו מעולם המיסתורין היווני – זורואסתרי איננו חדש, כמובן, הוא נחקר ותועד כחלק מ"תורת הסוד" שמוכרת כיום בעיקר תחת השם החדש שלה – "קבלה". שיטת הסמלים של ה"פרדס" מתועדת ונלמדת ברציפות מימים אין איש זוכר ועד ימינו, כך שלהבדיל מתורות אחרות – ביהדות אין מחסור בטקסטים ועבור הקורא העברית אין גם כמעט מחסומי שפה. בנוסף לכך, בקבלה עסקו לא רק יהודים, אלא גם גוים רבים ומפורסמים שכתבו הרים של טקסטים מפורשים בנושא. בתיאור מקוצר, המסורת הקבלית היא תיאוסופיה, מהמילה היוונית ידיעת האל, נסיון שיטתי של האדם להכיר ולשלוט בטכנולוגיה אלוהית. ביהדות, להבדיל מדתות אחרות שהתיאוסופיה בליבן, התחום נחשב עבירה על האיסור "לא תישא". המיסטיקה הנצרית והמוסלמית התירו למאמין להרהר באי-קיומו של האל, ולעומת זאת הקבלה התירה ליהודים להרהר בקיומו של מצב הפוך – שהאל קיים. מכיוון שהקבלה גן מנסה ליישם ידע בעולם בצורה מעשית (טכנולוגיה), היא צמחה בתור גוף ידע שהתבסס על ריטואלים ולמידה במסגרת קבוצתית ואישית. בהקשר זה, ניתן לתאר את הדת האורתודוקסיה היהודית בתור גדרות רעיוניים, שמחוצה להם ממתין החטא, ושיהודים יראי שמים לא עוברים אותם. הקבלה היא המסורת של אלו שיצאו אל מחוץ לגדרות וחזרו לתוכם. במילים אחרות, ביהדות "דת" היא החוק היבש (מילולית בפרסית עתיקה) והקבלה היא עבריינות ברשיון. מסיבה זו המיסטיקה היהודית נחשבה מימים ימימה לידע מסוכן, אשר בידי אנשים בלתי מתאימים תביא ל"פריצת הגדרות" ולאסונות איומים – אך בידי קומץ ראויים הידע הזה מייצר מספיק "טוב" כדי לקיים את העולם. כראוי לידע סודי ומסוכן, הלמידה עצמה הוגבלה לגברים יהודים בוגרים, בעלי יציבות משפחתית וכלכלית. לאותם אלו ש"התקבלו" צורפה אזהרת חמורה: הישום של הידע הסודי מסכן את חייו של המקובל ("ארבעה נכנסו לפרדס") ואף מאפשר להשפיע על כל מארג היקום, ולכן הצדיקים מתוארים כבעלי כוח עצום, כפי שמסביר הרב לייטנר מהמרכז לקבלה:"ל"ו (36) צדיקים [1] הוא מושג רוחני. מדובר במערכת כוחות שמחזיקה ומקיימת את המציאות. אלה נשמות מיוחדות שדרכן עובר השפע למישור העולם הזה. האור מתפזר מהן בכל מיני צורות בלתי נראות ומקיים את החיים ברמות השונות, בדומם, בצומח, בחי ובמין האנושי. בלעדי האור הזה, ללא האנרגיה הזו, אפילו האלקטרונים שבתוך האטום לא היו יכולים לנוע.".

במבט עמוק יותר על הנוסח הקבלי, ישנם שני תהליכים שבדרך כלל מתוארים כתנועות מנוגדות של ירידה ל"מעשה בראשית" ועליה ל"מעשה מרכבה". כפי שהשם "מעשה בראשית" מרמז, מדובר ביכולתו של המאמין להשיג בכוח רוחו בלבד את נוכחותו של האל בעולם. כדי להבין את משמעות המשימה צריך לקבל את זה שעבור היהודי זהו דבר אסור: אם האל נוכח בעולם, והוא מתקיים רק כישות אחת (מונותאיזם) אז הדבר היחיד שאפשר להגיד על האל ה'=העולם. לכן הבנת העולם, והבנת האל הם היינו הך. אז מכיוון שיש עולם בוודאות, ואין מלבדו שום דבר (כי אז זה לא מונותאיזם), לא ייתכן שהאל קיים. תשובה נחרצת זו יוצרת מבוכה בקרב כל אדם מאמין, כי אם אין אל, אז נשמטת הקרקע מתחת לאתיקה האוניברסאלית ועוד בעיות פילוסופיות אחרות. הפתרון של דתות אחרות עוסק בהסתרת האל וכך הן מתחמקות מהבעיה; היהדות לעומת זאת המציאה פתרון יצירתי למבוכה: ברור שאלוהים איננו קיים, מכיוון שהמילה קיימות ממשיגה את האל, ולכן הדת איננה אלה כללי התנהגות מעשה ידי אדם. אלוהים הוא איננו אלא סמל. עבור הנוצרים, לשם דוגמה, האלוהות יכולה להתגשם בעולם, כמו בצורת בן בשר ודם. עבור בני כל הדתות, למעשה, האל יכול להאזין לתפילות ומשאלות האדם, להעניש חוטאים וכו', אך כפי שהיטיב הרמב"ם להסביר, כל נוכחות שנותנים לאל בעולם היא כפירה. מכאן שתיאוסופיה יהודית היא אוקסימורון. יחד עם זאת, כמו בכל דת, גם היהדות התעניינה בככפירה בעמצאות המיסטיקה, ובמקביל לתשובה הרבנית אורתודוקסית לפיה חקר העולם וראשיתו איננה עניין דתי, נוצרה תשובה אחרת וסודית שמתארת את יצירת העולם בצורה אלטרנטיבית וכשרה למהדרין [להלן קבלה].

הפתרון היצירתי של הקבלה מתבסס על הגדרה אחרת של הבעיה. מעשה בראשית פירושו שהעולם הוא בעצם סמל לנפש, ולכן חיפוש האל בעולם הוא סמל לשיחה של אדם עם נפשו שלו. אותה שיחת נפש פנימית איננה דבר סתמי, להיפך, מדובר בידיעת העולם=נפש כולו. זוהי מסורת שמכירה בכך שבאיזושהי צורה אינטואיטיבית האדם מתקומם כנגד חוסר המשמעות שעולה מסילוק הקדושה מהעולם=נפש. היטיב לתאר את תחושת חוסר הנוחות רנה דקארט שתיאר את החוויה האתיאיסטית כשיט בקליפת אגוז על ים סוער. האדם מחפש נראטיב, משמעות, ועצם החיפוש הזה הוא ביטוי של האלוהות. חמושים בהבנה הזאת שהעולם הוא עולם=נפש, נשאל מחדש כיצד ברא אלוהים את העולם? באמצעות כוח הרצון ומילים, כלומר שהשיח הפנימי האינטואיטיבי בתוך האדם הוא-הוא היסוד אלוהי. מכאן העניין הרב שיש לקבלה באותיות ומספרים, כיוון שאלו משמשים ליצירת העולם=נפש.

עם כל האזהרות וההגדרות של הקבלה בתור כפירה מסוכנת, עסקו בה במפורש חכמי היהדות כבר מתקופת הראשונים. רבי עקיבא, מודל הצדיקות הגדול היה "בן לגרים מצאצאי סיסרה", כינוי שמרמז שמוצאו ממרכז הלמידה הגנוסטי של הקינים. תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, התבודד שנים במערה וניזון מפרי עץ החרוב, כינוי שמרמז על הדואליזם של זרתוסתרא, שגם הוא כמו הרשב"י התבודד שנים במערה וחיפש את ההרמוניה בין הטוב והרע. החרוב מסמל ענווה ועוני במובן האקזוטרי, ואת הירח, הרגש והנשיות במובן האיזוטרי. הזיהוי הזה של סמלים בהקשרם האוניברסאלי ממקם את הקבלה בהקשר רחב של סמלים, ושימושם בריטואלים סודיים, ואת ל"ו הצדיקים בתור מסדר איזוטרי.

Related image

"מעשה בראשית" הוא תהליך בריאה אלטרנטיבי, כזה שבו האדם ונפשו נמצאים במרכז הסיפור. העולם בהקשר זה הוא מה שמתחולל בתוך נפש האדם עצמו, ו"מעשה בראשית" מקביל לתחילת המסע המיסטי, או "רגע הקידושין". מה שקורה אחרי אותה נקודת התחלה של המסע המיסטי כולל הרכבה מחדש של העולם סביב נפש האדם, תהליך שנקרא בקבלה "מעשה מרכבה".

 

דיון מסוני

אותו רבי אליהו הבעש"ט מוורמיזא שהקים את אגודת הנסתרים הקבלית, נולד בפרנקפורט בשנת 1599. הוא למד את חכמת מקובלי צפת, והפיץ אותה הלאה באמצעות אגודת הצדיקים הנסתרים באירופה. אופן תנועתה של האגודה מזרחה מתועדת היטב: ר' אליהו מסר לבעש"ט מזמושטש, שמסר אותה לר' אדם מרופשיץ, שמסר אותה לר' ישראל בעש"ט, מייסד החסידות. במערב אירופה, לעומת זאת, היו מעט מאד יהודים, ועל פעולתה של האגודה שם ידוע מעט מאד. יחד עם זאת ניתן להבחין שבסמיכות במקום ובזמן לייסוד אותה אגודה החלה פעילות עניפה של איזוטריה קבלית – נוצרית, כמו מסדר צלב הורד. את הקשר בין אגודת הסתרים הקבלית לבין הבניה החופשית קשה מאוד להוכיח.  באנגליה, ערש הבניה החופשית, היו יהודים בודדים בלבד, והשפעתם על הבניה החופשית היתה מוגבלת מאד. סמלי האיזוטריה של הקבלה הנוצרית, לעומת זאת,  נוכחים ורבים בבניה החופשית, ובניהם ניתן למנות את שלושת המעלות הקתוליות "אמונה, תקווה וצדקה" (או בניסוחם כאהבת אחים, עזרא ואמת), את שלושת המכות באגדת הדרגה השלישית (כנגד שלושת המכות שספג ישוע), קישור לאגדות נוצריות על האבירים הטמפלרים ועוד.

Image result for grand lodge of england crest

סמל הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה. ניתן להבחין שמעל למגן מונח ארון הברית מפיץ אור, ועליו כתוב באותיות עבריות "קדש ליהוה"

ובכל זאת, עם הבשלת הבניה החופשית במהלך המאה ה 19 ניתן לזהות גל שני, ישיר יותר של השפעה קבלית מפורשת, בעיקר דרך הבניה החופשית ה"צרפתית/סקוטית" (Ecossais Freemasionary). גל שני זה בא לידי ביטוי במסדר הדרגות ה"גבוהות", שהפך להיות משמעותי מאוד בבניה החופשית האמריקאית. באותה תקופה נוצר נוסח ברקאי, שגם בו יש סימנים אקוסזים – קבליים כמו בהתייחסות למיקום השמש בריטואל, היחס הסמלי לכרך המקודש והמרת המעלות הקתוליות.

3 מחשבות על “ל"ו

  1. יחזקאל זה השיר שציטטת לגבי “הוא ואלהים זה כמו אני ואתה”.
    בנוסף יש פרשנות על המושג עולם כהעלם- נעלם מן העין.
    לא ברור הקשר בין 36 הצדיקים הניסתרים לבין השמיים 10° מגלגל השמיים לבין קלף המרכבה.
    מה שברור שאתה יודע הרבה מאוד וזה מעורר השתאות והשראה.
    אגב יש לי ספר על בעל שם מלונדון שיכול לעזור לך בחיבור החוליה החסרה כי ידוע שהיה בונה חופשי.
    אגב באסטרולוגיה יש חלוקה ל3 רביעיות של מזלות כשבכל אחת יש את 4 היסודות.פעיל,יציב ומשתנה אילו הכותרות של 3 האיכויות.
    תודה רבה לך על ידיעות והשיתוף בהן.
    בב.א.נא.
    דיויד רינגלר-הודיני 83.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s