בונים חופשים עובדים עם סינר חגור על מתניהם. הסינר המסוני המקורי עשוי מעור כבש, והוא מסמל את הבונה המעשי, שכמו בעלי מקצוע רבים, זקוק לסינר גס לשם הגנה בשעת העבודה. הסינר של הבונים החופשים הסמליים כולל סמלים רבים; מאמר זה יעסוק במשמעותו של פרט מסוים המצוי על חלק מסינרי העבודה המסונים – האבזם.

סינר נפחים, נמכר באתר איביי במחיר של $32

אבזם מסוני מתוצרת סין, מוצע למכירה באתר עלי אקספרס ב $2.65

בונים חופשים שהגיעו לדרגת הרבנים (בלע"ז מאסטר) קושרים את סינר העבודה שלהם באמצעות אבזם מתכת קטן בצורת נחש. המחקר המסוני מסיק באופן חד משמעי שהנחש אינו סמל של הבניה החופשית. לדוגמה, אין נחשים ב"לוחות הדרגה" (ציור המשמש להדרכה בדרגות השונות), או בנוסחי העבודה. נחש האבזם הוא יוצא דופן בהקשר זה וגם אליו אין כל התייחסות פורמלית בטקסטים המצויים בידינו. בהינתן מצב עניינים זה נשאלת השאלה אם בכלל מדובר בסמל מסוני או שמה זהו פריט אופנה סתמי, כמו כפתור, עניבה או רוכסן. במבט ראשון
נדמה שההפניה לפריטי אופנה סתמיים איננה במקומה, שהרי אבזמי מתכת בצורת נחש אינם מצויים בשימוש תדיר בקרב חילונים. יחד עם זאת, אין מחלוקת על כך שאבזם הנחש היה נפוץ בשימוש סתמי בזמן התגבשות הבניה החופשית, ועד היום נשמרו אבזמים כאלה ששימשו לקשירת רגליה צבאית או אריסטוקרטית. הביקורת כנגד טיעון הסתמיות היא שאם היה האבזם פריט סתמי, הוא היה נהוג גם בדרגות התלמידים והחברים, ולא מופיע רק על סינרים של רבנים. מדוע, אם כן, נחש הנחושת מסמל את הבונים החופשים שהגיעו לדרגה העילאית?

אבזם נחש במדי השרד של קצין פרשים בריטי

אבזם נחש במדיו של רובאי בחיל הפרשים

הנחש הוא אחד מהסמלים המוכרים ביותר באנושות. מנחש הקונדליני ההודי, שמסמל את יסוד היצירה והתשוקה באדם, ועד קווציקווטל (Quetzalcoatl) האל היוצר במיתולוגיה האצטקית – כולם חלמו, דיברו וכתבו על נחשים. בתנ"ך הנחש מופיע בסיפור אדם וחווה, ומשמש כסמל ומטבע דיבור בכל הכתובים. בנצרות הנחש מייצג גם את יצר הרע בו צריך האדם להילחם כפי שמתואר בחזון יוחנן במלחמתו של מיכאל בתנין או במאבקו של הקדוש גיאורגיוס בדרקון. במחקר הפסיכולוגי המודרני, הנחש מסמל את האיד, היצרים המיניים בתיאוריה הפרוידיאנית, או את היסודות החייתיים בתיאוריה של יונג. הנחש, אם כן, הוא סמל כללי ואוניברסלי, בעל חיים משלו, ומשום כך המשמעות שלו משתנה כל הזמן. לכן, כדי לפענח את אבזם הנחש עלינו לצרף פרט חשוב נוסף להבנת הסמל, וזה שהנחש של רבי הבונים הוא תמיד נחש ממתכת.

נחש הקונדליני

עבור חוקר שפת הסמלים, ההבדל בין נחש לנחש מתכת הוא כמו ההבדל בין שם פרטי, לבין שם פרטי ושם משפחה. במילים אחרות, הנחש הוא סמל כללי, אבל נחש המתכת הוא סמל ספציפי. כדי לזהות היטב את סמל זה, נבחין בפרט חשוב נוסף – מינו של הנחש. על פי אחד ההסברים לנחש הנחושת, מדובר בהטיות שונות של מין הנחש, ושמה של נקבת הנחש הוא נחושת, ולכן סמל שמכיל נחש ממין זכר וממין נקבה יקרא נחש (זכר) נחושת (נקבה). תמיכה נוספת בתיאוריה שנחש הנחושת הם למעשה שני נחשים – זכר ונקבה, מגיעה גם מגילגול מאוחר יותר של סמל נחש הנחושת במטה הקדסיאוס. נחש המתכת (נחושת) הוא אם כן סמל עתיק שמוכר היטב גם מהתנ"ך ומהמחקר המדעי, מה שמחדד עוד יותר את השאלה: מה לכל השדים והרוחות עושה נחש הנחושת על סינר מסוני?

נחש הנחושת (נחש יחיד) בסמל חיל הרפואה של צה"ל


Image result for hermes trismegistus caduceus

נחש הנחושת (שני נחשים) בידיו של הרמס טריסמגיסטוס, דמות המופת של האלכימיה

בתנ"ך נחש הנחושת נבנה על ידי משה על פי הוראתו של אלוהים, כפסל בעל יכולת ריפוי. אותו נחש נחוש היה גם אחד מכלי מקדש שלמה (עד שהוסר ונותץ על ידי חזקיהו). הפרשנות של חכמי היהדות התקשתה להתמודד עם סמל פגאני מובהק שמוצב לפי הוראת האל בתוך המקדש, והתקשתה עוד יותר להבין מדוע נותץ הפסל על פי הוראת אותו האל.

"עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס; וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ – וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי"

במדבר כ"א ח'

"וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ; וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן"

מלכים ב' י"ח ד'

Image result for copper chalcolithic artifacts

כלי נחושת מהתקופה הכלקוליתית

המשמעות התיאולוגית היהודית אינה מענייננו במאמר זה, ולכן נתמקד בפרט מסוים מהסיפור המקראי, והוא הגיאוגרפיה, כלומר היכן הוכן נחש הנחושת. הרמב"ן מזהה את מקום יצירת נחש הנחושת על ידי משה בפונון שבאזור הערבה התיכונה, אזור שהיה מרכז לעיבוד נחושת מימי קדם. ממחקר ארכיאולוגי  שנערך במקום, התגלתה תעשייה עניפה של כרייה והתכת נחושת בכורים החל מהתקופה הכלקוליתית. אותה תקופה התאפיינה בשנוי תרבותי אדיר שהתחולל בעקבות המעבר מטכנולוגיית כלי אבן לשימוש בכלי נחושת (כלקו – נחושת ביוונית, ליתית – אבן ביוונית). התיאוריה הרווחת היא שהנחושת היתה רכה מדי בכדי לשמש לכלי עבודה, ולכן היא הוחלפה בטכנולוגית ברונזה, מתכת חזקה מאד, המורכבת מסגסוגת של 90% נחושת ו 10% בדיל. אחרי אלפי שנים, הוחלפה הברונזה בברזל ופלדה, שהיא מתכת חזקה עוד הרבה יותר מהברונזה. לשם תיאום התאריכים בין טכנולוגיות כלי העבודה לבין הסיפור המקראי, תקופת הברזל היא תקופת שלמה המלך (1000 לפנה"ס), תקופת הברונזה היא תקופת האבות (2500 לפנה"ס), ותקופת הנחושת (התקופה הכלקוליתית) היא תקופת דור המבול.

התנ"ך והמחקר ההיסטורי מייחסים את ידע המתכות, המטלורגיה, לעם קדום שחי באזור הערבה של היום. עם זה היה עם של חרשי מתכת, אשר החזיקו בידע הדרוש להפיכת אבן טבעית עשירה בעופרות מתכת, לנחושת טהורה. תהליך זיקוק כזה הוא פעולה מורכבת, שבה מופרדים החומרים הבלתי רצויים מהסלע בטמפרטורות שונות (1000 מעלות צלזיוס ומעלה) עד ליצירת מטיל מתכת טהור. כשהנחושת הטהורה יוצאת מהכור בצורתה הנוזלית, היא זורמת בצורת נחש כדי להתקרר על האדמה. כשהמתכת הנוזלית מתקררת היא כבר איננה אבן גסה, אלא היא מתכת גמישה ומבריקה בעלת תכונות פיזיקליות מופלאות המשמשות את האדם היום יותר מתמיד. העם הקדום אשר גילה את תהליך מצוי היסודות הטהורים מתוך האבן נקרא בלשון התנ"ך "בני הקיני", מעמי כנען שמוזכרים בברית בין הבתרים, ושקרואים על שם אביהם הקדום קין (הורג הבל). בשפה הארמית  נשמרה המשמעות של השם קין בשורש ק.י.נ שמתיחס למטלורגיה וחרשי מתכת. צאצאו של קין בתקופה הכלקוליתית (דור המבול) הוא תובל קין, אבי כל עובדי המתכת ("תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל", בראשית ד' כ"ב).

כור קדום בתמנע

כור מתכת מודרני

נחש הנחושת היה סמל פולחני בדת המיסתורין של הקינים, והוא התפשט עם חרשי המתכת לכל המזרח הקדום. כמו דתות מיסתורין קדומות אחרות, גם בדתות אלו נערכו טקסי חניכה והכשרה, אשר כונו בלשונות השמיות בהטיות שונות של השורש ק.ד.ש.

נחש הנחושת מתמנע

נחש מתכת שנמצא במקדש בחפירות בתל מבורך (נחל תנינים), בשכבה מתקופת הברונזה המאוחרת.

דיון מסוני

הנחושת הנוזלית של הקינים מופיעה גם בסיפור ים הנחושת, מקווה המים המסתורי במקדש שלמה, שהוכן גם הוא בערבה (נאות הכיכר) והובא משם להר הבית בירושלים. אותו מקווה מים, שמידותיו יוצרות צורה גיאומטרית בלתי אפשרית, ניתן לשלמה המלך על ידי חירם מלך צור, עיר שהיתה מרכז עולמי לסחר במתכות עד תקופת הברונזה המאוחרת. האדם שהכין בפועל את ים הנחושת למקדש היה חירם בן האלמנה מצור, הדמות המסתורית שעומדת במרכז אגדת המאסטרים בבניה החופשית. מכאן, שאבזם נחש המתכת של רבי הבונים הוא סמל סודי. למתבונן החילוני זהו אביזר אפנה סתמי כמו כפתור או רוכסן, ולמקודש, זהו סמל סודי למאסטר חירם בן האלמנה שראה בכוח רוחו את יסודות הפיזיקה באבן הגולמית, והיה מסוגל באמצעות המילה הסודית להפוך את האבן הגסה למתכת טהורה. את המתכת אפשר להפוך לעדי נוצץ, למטבע, לחרב או לכלי עבודה.

3 מחשבות על “נחושת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s