ביהדות נהוג לומר שצדקה הניתנת בסתר עליונה במעלתה הרוחנית לצדקה הניתנת לאור היום. גם בבניה החופשית הרעיון של מתן בסתר מופיע כסמל (תרמיל האלמנה). מאמר זה ינסה להבהיר את רעיון הצדקה הנסתרת ומשמעותה הסמלית.

גם בנצרות מתן בסתר היא מעלה רוחנית… מסתורית. אמר ישוע:"בעשותך צדקה אל-תדע שמאלך את אשר עשה ימינך. למען תהיה צדקתך בסתר…" (מתי ו' ג-ד).

במבט ראשון, רעיון ה"מתן בסתר" נוגד את המטרה של ריבוי מעשי צדקה. אם הנחת היסוד היא שצדקה היא דבר ראוי, אזי הפרסום של תרומות רק מעודד עוד אנשים לתת לנזקקים. אם כן, מדוע ל"מתן בסתר" יש עליונות מוסרית על מעשה צדקה שנעשה לאור היום?

דוגמה למתן בסתר הוא בנק הדם, שבו מקבל התרומה נהנה מחסד ללא בושה, והתורם איננו מרוויח מתהילת מעשיו. בין מקימיו של בנק הדם בארץ היה האח ד"ר יעקב מיכלין ז"ל, נשיא לשכת ברקאי בשנת 1937. מנהלם של בנקי הדם בתל אביב במשך שנים רבות היה האח משה רבינוביץ' ז"ל מלשכת מוריה.

ביהדות, נוהגים לצטט בנושא זה את הלכותיו של הרמב"ם: "הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח; שהרי זו מצווה לשמה". עוד ממשיך הרמב"ם ומסביר, שצדקה רגילה קרובה במעלתה, אך עדיין פחותה: "וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה". כלומר, מתן בסתר הוא איננו נדבה "רגילה", גם אם היא ניתנת באופן אלמוני (כמו לקופת צדקה).

על פי חז"ל היה בבית מקדש מדור מיוחד ששימש למתן בסתר. ציור המחשה של לשכת החשאים, מתוך אתר מכון המקדש.

את הבונים החופשים מענין דווקא המשך ההלכה של הרמב"ם, שמשייך את רעיון המתן בסתר ל"לשכת חשאים", חדר מיוחד בעזרה (חצר) בבית המקדש שבו ניתנה ונלקחה צדקה. הסבר זה נשמע קשור לבונים החופשים, אשר רואים בסיפור בניית בית המקדש סמל יסודי, להוציא בעיה אחת: בתוכנית המקדש אין כל חדר כזה. למעשה, היו אלו חז"ל עצמם שסיפרו ש"לשכת החשאים" התקיימה גם "בכל עיר ועיר".

דיון מסוני

מתן בסתר הוא סוג מיוחד של חסד שבו אין הנותן חסר את שנתן, ואין הוא מרוויח מתהילת מעשיו. לשכת החשאים היא איננה חדר, אלא ארגון הפועל בסתר ובגלוי מתוך המקדש הרוחני, כמאמר המלך שלמה: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה". המילה "יכפה" מסתורית, ונובעת מהשורש כ.פ.ה במשמעות כפיה או בעברית המשנאית במשמעות להפוך. האף הוא האיבר שמסמל את הכעס והיוהרה, וניתן להשוותו לכינוי העממי "אגו". במשמעותו הפסיכולוגית, אגו הוא האני המודע (על פי הפסיכולוגיה הפרוידיאנית). החצי השני של התקבולת הנרדפת במשפט מספר משלי מבהירה שצדקה שניתנת מתוך האני המודע (אגו) היא שוחד ("שֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה"); מתן בסתר הוא פעולה שלא קשורה ב"אני" של הנותן או המקבל. עוצמתה של צדקה כזאת, נובעת מפסיכולוגיית המעמקים; זהו חסד לא מודע. לכך התייחס האוונגליון כשאמר שמתן בסתר זה כשיד ימין איננה יודעת מה עושה יד שמאל. המילה "סתר" איננה מציינת אלמוניות, אלא מתייחסת בהקשר זה לתת מודע; מעיין רוחני נעלם, אשר מתלכד לנהר של חסד בלשכת החשאים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: